בודקים ידנית – לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים, בודקים שהכל עובד. כותבים מקרי בדיקה – מתעדים מה צריך לבדוק ואיך. מחפשים באגים – כל דבר שלא עובד כמו שצריך. לא צריך תכנות – יש צורך להבין טכנולוגיה, אבל לא לכתוב קוד. כניסה קלה – רוב הקורסים לוקחים 2-3 חודשים.

כותבים קוד שבודק – במקום לבדוק ידנית, כותבים סקריפטים שעושים את זה אוטומטית. שפות תכנות – לרוב Python, Java, או JavaScript. כלים – Selenium, Cypress, Playwright. דורש תכנות – צריך לדעת לכתוב קוד. שכר גבוה יותר – QA אוטומציה מרוויח יותר מ-QA ידני. קורס ארוך יותר – 4-6 חודשים.

QA ידני – יתרונות: • קל יותר להתחיל • לא צריך רקע תכנות • משרות יותר למתחילים QA ידני – חסרונות: • שכר נמוך יותר • יותר חזרתי • פחות מבוקש בחברות גדולות QA אוטומציה – יתרונות: • שכר גבוה יותר • יותר מעניין טכנית • יותר מבוקש QA אוטומציה – חסרונות: • צריך לדעת תכנות • יותר קשה להתחיל • פחות משרות entry-level

הטעות הכי גדולה: לדלג ל-QA אוטומציה בלי להבין ידני. אם אתה לא יודע איך בודקים ידנית, לא תדע מה לאוטמט. טעות שנייה: לחשוב ש-QA ידני זה "תחנת ביניים" בלבד. יש אנשים שעושים QA ידני שנים והם מצוינים בזה. טעות שלישית: ללמוד אוטומציה בלי רקע תכנות. זה יהיה קשה מאוד.

אם אין לך רקע תכנות – תתחיל מ-QA ידני. אחרי שנה תוכל לעבור לאוטומציה. אם יש לך רקע תכנות – אפשר לדלג ישירות לאוטומציה. אם אתה לא בטוח – תתחיל ידני. תמיד אפשר להתקדם אחר כך.